במשך השנים עיצבתי את השקפת עולמי כמחנך וכמנהיג חינוכי מתוך למידה יומיומית ואינסופית על עצמי ועל שותפיי במלאכת הקודש אותה אנו ממלאים.

"בכל אדם יש דבר יקר שאינו בנמצא בשום אדם אחר" (רבי פנחס מקוריץ). 

במשך שנות עבודתי בעולם החינוך זכיתי להכיר מקרוב את חדוות החיים, החוזקה והשמחה המצויה בנפשו של כל ילד. מאמין אני כי כל אדם מיוחד ושונה  זה מזה ביכולתו, מחשבתו , כישוריו רצונותיו וסגנון חייו. אמונה זו היא המפתח לתפיסתי החינוכית והניהולית לתלמידים ולאנשי החינוך.

"הילד במרכז" והתפקיד המרכזי של המחנך הינו להכיר את עולמו הפנימי והחיצוני, להעצים את חוזקותיו של כל ילד ולהיות כדמות מבוגרת משמעותית המהווה דוגמא ומודל אישי.  התלמידים הם לב ליבה בעשייה החינוכית, עבורם ובשבילם .בעיניי הכשרה והעצמת הצוות החינוכי חשובה מכל. האצלת סמכויות ונתינת אמון מלא בעשייה החינוכית תיצור צוות מעורב הרוצה בטובתו ובהצלחתו של הילד. אני מאמין כי באופן הזה תתעורר המחויבות, ההזדהות והשאיפה למצוינות.צוות חינוכי אשר יאמין באהבת הילד, יהיה מחוייב כלפי תלמידיו, והתלמידים יצאו נשכרים ממקום שאליו הם ירגישו שייכות.חשוב לא פחות, ואולי אף יותר ליצור קשר אמיתי ובו שיתוף פעולה, מחויבות וערבות הדדית עם ההורים והקהילה שבתוכה נמצא הילד.האמונה בעשייה החינוכית היומיומית גורמת  להאמין שברגעי הצלחה נלמד לשמור, לגדול ולצמוח. וברגעי משבר נשכיל ללמוד, להתפתח וליצור חווית הצלחה בעולמו של כל ילד וילדה שהוא עולם בפני עצמו.

הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה – בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. (תהילים קכ"ו: 5)